אבהיר תחילה את כותרת המאמר על קצה המזלג. קיימים שני סוגים של מעצר – מעצר ללא צו שופט ומעצר עם צו שופט.
מתי תרצה המשטרה לבצע מעצר עם צו של שופט?
המשטרה מחפשת אדם החשוד בביצוע עבירה, היא מעוניינת לעצור אותו, אך לא מתקיימת עילה לעצור אותו ללא צו (לכן המשטרה פונה לשופט במעמד צד אחד – בהיעדר החשוד).
נחזור לענייננו, מתי מתקיימת עילת מעצר ללא צו של שופט?
קיימות שש עילות מעצר שלא בצו שופט הקבועות בחוק המעצרים (חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996):
1. אדם ביצע עבירה בפני השוטר או שלא בפניו – אם לדוגמה רואה אדם נמלט מבנק עם אקדח בידו, הוא חושד שהוא שדד את הבנק. הוא לא ראה את העבירה אבל יכול להניח זאת. בנוסף יש את יסוד הסיכון – קיים חשש לבטחון חייו של אדם או ציבור או בטחון המדינה.
2. יסוד סביר לכך שהאדם לא יתייצב להליכי חקירה או למשפט – לדוגמה, אדם תושב שטחים שאמור להתייצב לחקירה וחוששים שהוא לא יתייצב לחקירה.
3. חשש לשיבוש הליכי משפט – סיטואציות שבהן העבריינים מוכרים בסביבתם, העבירה נעברת בסביבתו של העבריין ואם הוא לא יעצר יהיה לו מגע עם כל העדים הפוטנציאליים.
4. מסוכנות – חשש סביר לסיכון חייו של אדם. בעבירות של אלימות במשפחה לדוגמה, המשטרה מביאה בעלים למעצר בעילה של סיכון לבת הזוג.
5. חומרת העבירה – החוק יוצא מנקודת הנחה שיש עבירות שעל פי מהותן הן יוצרות חשש למסוכנות: עבירות שדינן מוות או מאסר עולם, עבירות בטחון, עבירות על פקודת הסמים (למעט החזקת סם לשימוש עצמי).
6. הפרה של תנאי שחרור או בריחה ממשמורת – קיים יסוד סביר שהוא נמלט ממשמורת חוקית (לדוגמא, קטין שברח מבית הוריו) או הפר את תנאי השחרור שלו.
איך שלב המעצר מתבצע בפועל?
1. הזדהות בשם ובתואר.
2. הודעה לאדם שהוא עצור.
3. הודעה לאדם על מה הוא עצור.לעיתים, אף השוטר לא נדרש לעמוד בכללים של אופן ביצוע המעצר.
באילו מקרים חריגים מדובר?
1. אם ברור בנסיבות הענין כי זהות השוטר וסיבת המעצר ידועים לעצור (למשל, אותו אדם כבר נעצר בעברו על ידי אותו שוטר בעבירה אחרת).
2. אם השוטר יזדהה בפני אותו אדם, אז השוטר עלול למנוע / להרוס את ביצוע המעצר.
3. אם השוטר יזדהה בפני אותו אדם , אז השוטר עלול לגרום לפגיעה בבטחון מבצע המעצר בשעת ביצוע המעצר או להעלמת ראיה.
