מעצר עד תום ההליכים

מהו מעצר עד תום ההליכים?

סיטואציה שבה הוגש נגד אדם כתב אישום. החשוד הפך לנאשם והמדינה מבקשת להחזיקו במעצר עד תום ההליכים (בצורה מופשטת; מעצר עד תום ההליכים = מעצר עד סוף ההליך המשפטי אשר מסתיים בהחלטה של השופט).

הכלל הבסיסי בחוק – לא עוצרים במקום שאין צורך לכך. ככל שניתן לקדם את הסיבה שבגינה מתבקש המעצר בדרכים אחרות, יש להעדיף אותן.

לדוגמה – שחרור בתנאים מגבילים (ועל כך ראה מאמרי בנושא זה).

האם בקשה למעצר עד תום ההליכים חייבת להיות מוגשת ביחד עם כתב האישום?

אין חובה שהבקשה למעצר עד תום ההליכים תוגש במקביל להגשת כתב אישום. ניתן להגיש את הבקשה גם לאחר שהוגש כתב אישום.

לדוגמה, אם הנאשם מטריד עד שכבר העיד במשפט, קיים חשש לשיבוש הליכי משפט ואז המדינה תבקש מעצר עד תום ההליכים.

הפסיקה בנושא מעצר עד תום ההליכים עברה תפניות רבות לאורך השנים. בתחילת הדרך הושם דגש על חומרת העבירה וראו במעצר עד תום ההליכים אלמנט הרתעתי שנועד לקדם את אמון הציבור במנגנוני האכיפה.

היום נקודת המוצא היא שחומרת העבירה כשלעצמה לא מהווה עילה למעצר, אבל היא יוצרת חזקת מסוכנות בתנאים מסוימים, כך שמספיק שתבצע עבירה  הקשורה בסחר סמים, "תירה לעצמך ברגל".

הרי ידוע כי במשפט פלילי המדינה היא זו שצריכה להוכיח כל דבר נגדי, אז למה גם לא במקרה הזה? נכון, אבל זהו מקרה יוצא דופן.

רק כיוון שביצעת את העבירה של סחר בסמים, רק זה מספיק בשביל שהמדינה תגיד כי קיימת חזקת מסוכנות ממך וזו עילה אשר, במקרים מסוימים, יכולה לגרום לך לשהות במעצר עד תום ההליכים.

מהן אותן עבירות המוגדרות בחוק אשר חוסות תחת הגדרת  "חזקת מסוכנות"?

עבירות שדינן מאסר עולם, עבירות ביטחון (עבירות מסוימות ולא כל עבירת ביטחון), עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים (למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי), עבירות שנעשו באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר (למשל סכין, מוט) או חם (למשל אקדח, רובה), עבירות אלימות בבן משפחה.

מתי בית המשפט יורה על מעצר עד תום ההליכים? על פי לשון החוק צריכים להתקיים ארבעה תנאים מצטברים:

1.  קיימת עילת מעצר. כלומר, צריכה להתקיים סיבה (הרי לא יעצרו כל אחד עד תום ההליכים כי המדינה, שהיא ברובו המוחלט זאת שמגישה נגדך את כתב האישום, רוצה "סתם" לעצור אותך עד תום ההליכים).

2.  קיימות ראיות לכאורה (מונח משפטי) להוכחת האשמה.

3.  לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך חלופית שפגיעתה פחותה בנאשם (למשל, מעצר בתנאים מגבילים, איזוק אלקטרוני וכדומה).

4.  האדם מיוצג על ידי סנגור או שביקש לא להיות מיוצג על ידי סנגור (כל עוד לא מונה סנגור לנאשם, רשאי בית המשפט לצוות על מעצרו לתקופה של 7 ימים רצופים ובסך הכל לא יותר מ-30 ימים).

שתפו :

עוד מאמרים

שלח לנו הודעה

דילוג לתוכן