קינסיקה – מדע התקשורת האל-מילולית.
יש תגובות אופייניות של אדם שאינן מילוליות אלא התנהגותיות, שמהן ניתן להבין הרבה לגבי מצבו הנפשי של אדם.
לדוגמה: כח ההשפעה של שפת הגוף טמון בחוסר המודעות לה – אדם לא מודע למה שהוא משדר והצד השני, אם הוא מודע לשפת הגוף של מי שעומד מולו, יכול להפיק תועלת רבה מזה. המסר הלא-מילולי מסוגל לעקוף את התודעה ולהיקלט ישירות בתת-תודעה.
דוגמאות:
עמידה זקופה / רגליים פסוקות וידיים על המותניים – מקרינה סמכותיות.
ישיבה על קצה הכסא במו"מ – סימן לשתף פעולה או להסכים, סימן של אי נוחות.
אדם שמשקר – נמנע מלהסתכל בפניו של אדם, מסמיק.
הסתכלות ישירה – בטוח בעצמי.
השפלת עיניים – לא בטוח במצבי.
הזרועות תופסות שטח לכוון האיש השני או לצדדים – הפגנת בטחון ושליטה.
שילוב ידיים על החזה – מקרין עמדה של התכנסות ומגננה.
תיפוף באצבעות בעצבנות – חוסר בטחון עצמי.
שטף דיבור מקוטע – חוסר בטחון, חושב מה להגיד.
התעכבות או היסוס בדברים – יתכן שלא זוכר בדיוק את הדברים או שמנסה לאלתר את התשובה.
אדם נראה כמדקלם – ראיה לכאורה (ביטוי משפטי) שלמד את הטקסט בעל פה.
גוון הקול – משקף רגשות וכוונות מאחורי המילים – קול רוטט יראה פחד, קול צעקני – לחץ ומתח. קול נמוך – חוסר בטחון, אולם לעיתים יכול להיחשב הקרנת בטחון.
טון דיבור – אגרסיבי או מתנצל.
מהירות התגובה – הנחקר מיד עונה או מהסס.
ריבוי חיוכים כדי להפיג את המתח – יש סיכוי שאדם נמצא במתח.
אדם המחניף לחוקר – חושש ממנו.
תלונת הנחקר על תנאי החקירה באמצע החקירה ולא בתחילתה – יכולה להיות אינדיקציה לנקודה בעייתית אצל הנחקר.
שכנוע – הנחקר מנסה לשכנע את החוקר בכנות דבריו, נשבע לו בדברים, יכול להראות על שקר.
התקפה על החוקר – אתה לא בסדר, מראה שיש משהו להסתיר.
בקשת רחמים – מעיד על מצוקה.
קפיאה פתאומית בשרירי הפנים – בהלה, הסתרת מחשבות.
צחוק עצבני – חוסר בטחון, מתח או מבוכה.
משחק בידיים, החזקת חפץ – כעס או חוסר בטחון.
שתיקה – ניתנת לפירוש בדרכים רבות..
נגיעה תכופה בפנים – חוסר נוחות, חרדה רבה.
מצח מכווץ, הזעה – דאגה, חרדה.
פה קפוץ, ניגוב הפה, הסתרת הפה בעזרת היד – הסוואה, תחושת אי נחת.
יתרונות שפת הגוף:
לשפת הדיבור יש חשיבות רבה בחקירות ובתשאול. התנהגות לא מילולית של אדם מהווה מקור מידע חשוב לחוקר.
לא מדובר במשהו בעל משמעות אחת ולא תמיד ניתן להבין את הדברים.
שפת הגוף אינה מודעת, הנחקר לא שולט בה ולכן קשה לו להסתיר את רגשותיו האמיתיים.
מגבלות שפת הגוף:
1. סימני שפת הגוף אינם חד משמעיים, סימני שקר יכולים להצביע גם על חרדה, האיש נמצא בלחץ טבעי בגלל החקירה.
2. התנהגות מסוימת אחת אינה מהווה אות וסימן לחיוב או לשלילה. לא כל תנועה מעידה על תגובה.
3. רמת המשכל של הנחקר משפיעה על התנהגותו – ככל שהאינטליגנציה נמוכה יש פחות משמעות לתגובות הלא מילוליות.
4. אי יציבות נפשית – אדם בעל יציבות נפשית נמוכה בשל מחלה, סמים או אלכוהול ישדר מסרים שאין בהם כלום עם השאלות.
5. השפעת גיל – ילד, קשיש – ההתנהגות שלהם שונה מזו של אדם רגיל.
6. הבדלי תרבות – נהוג לחשוב שאנשים בעלי תרבות מסוימת מגיבים בצורה שונה מאנשים שהם בעלי תרבות אחרת.
