דע לך כי כל מה שנכתב במאמר זה, הינו למעשה זכויות שלך ולא רק חובות המשטרה.
במידה וזכויותיך יפגעו כתוצאה מאי ביצוע חובות השוטר / חוקר יהיו לטובתך ויכולות לבוא לעזר עבורך בעת ניהול תיקך בבית המשפט (בהנחה שבסופו של יום, יגישו נגדך כתב אישום לבית המשפט..)!!!
הערה כללית: בעניין זה, חשוד ועד הינם בעלי אותה זכות והיכן שרשומה אחת מהמילים הנ"ל המשמעות זהה גם לגבי המילה השנייה שלא מצויינת.
מהם הכללים בעניין רישום אמרות חשוד / עד במשטרה?
1. אמרת החשוד תירשם בצורה של הודעה הנגבית מפיו.
2. רישום ההודעה יתבצע לאחר התשאול וללא הפסקה.
3. העדות תירשם בשפתו של העד.
4. לרשום את העדות לפרטי פרטים ולא להסתפק באמירות כלליות, יש לפרט ככל האפשר.
5. העד יסביר איך קלט או הסביר את הדברים שאותם מוסר בעדות – שמע, ראה, הבין.
6. יש לשאול את העד על הסתירות שקיימות בעדותו ושהוא יסביר את הסתירות.
7. רישום העדות בכתב ידו של העד – עדות לרצון חופשי.
8. יש לבקש מהעד שישרטט בכתב ידו את המקומות והדברים שקשורים לעדותו.
9. יש לפרט את נוסח השאלות שעליהן ענה העד.
10. לא מוחקים עדויות – אם העד מבקש לתקן כותבים שהעד מבקש לתקן ואז את הדברים המתוקנים.
11. רישום שעות התחלה, הפסקה וסיום העדות.
12. אי השארת שורות ריקות בעדות – כדי שלא יטען שנוספו דברים לאחר מכן.
13. בסיום העדות – העד יחתום על העדות לאחר שהוקראה לו.
בישראל אין דרישה לנוכחות עו"ד בחקירה. לעומת זאת, במסדר זיהוי חייבים את נוכחות עו"ד של החשוד, אי נוכחותו פוגמת באמינות המסדר.
14. המשטרה לא נותנת לתת העתקי עדויות, רק לאחר שמוגש כ"א.
15. רישום פרטי החוקר, הנחקר ומקום החקירה.
16. יש הנחיה להקליט ולצלם עדויות חשובות.
עד כאן סקרתי את דרישת הרישום. הדרישה היא למעשה דרישה בכתב!
הפסיקה והנהלים המשטרתיים יחדיו, מחייבים לתעד בכתב כל פעולת חקירה שמבוצעת.
לדוגמה – מעצר אדם, העברתו ממקום למקום וכו' – יש למלא טופס. אי הרישום עשוי לשמש לחיזוק לטענת הנאשם נגד המשטרה.
עריכת זיהוי – מחייבת מילוי טופס, עריכת חיפושים ותפיסת חפצים – מילוי דוח חיפוש.
כל שיחה עם עורך דין של הנחקר, הזמנתו למסדר זיהוי – רושמים זכרון דברים (מושג משטרתי).
בית המשפט בפסק דין שריקי קבע את הדרישה בכתב – דרישה זו באה להבטיח את שימורה של האמרה לתת לבית המשפט ראיה לכך שהאמרה המובאת היא אכן אמירתו של הנחקר.
בפסק דין טובול נקבע כי דרישת הכתב באה להבטיח כי זכרונם של הדברים שנאמרו (אשר ממולאים על ידי השוטר / חוקר ולא לעיני החשוד / העד) ישאר בעודם טריים ולכן החובה לרשום את האמרה בסמוך לאמירתה.
ככל שעובר זמן בין מתן האמרה לבין כתיבת זכרון הדברים על ידי השוטר / חוקר, משקלו של זכרון הדברים יהיה נמוך יותר בבית המשפט.
